הנחיות לשימוש בערכה

למה הערכה מיועדת

ערכה זו נועדה לסיוע בהערכת מסוכנות אובדנית אצל ילדים ובני נוער. הערכה אינה תחליף לשיקול דעת מקצועי של הפסיכולוג/ית המאבחן/ת.

הלשונית "ממצאים" מציגה ריכוז של כל החלקים שמולאו — תוצאות השאלונים, סימני האזהרה, גורמי הסיכון והחוסן, וציון העברה הנגדית. הסיכום משמש כמסמך המרוכז של הפגישה ומתעדכן אוטומטית ככל שמתקדמים בערכה.

סדר השימוש המומלץ

במהלך ההערכה עם הנבדק/ת

1. שאלון קולומביה (C-SSRS)

סקירה ראשונית של מחשבות והתנהגויות אובדניות. הכלי כולל שאלות מובנות על מחשבות, כוונה, תכנון, וניסיונות אובדנות — בחודש האחרון ולאורך החיים.

2. שאלונים

הלשונית כוללת ארבעה שאלונים מתוקפים. מילוי לפי הצורך הקליני בלבד — לא חייבים למלא את כולם.

CDI או MFQ - דיכאון: דיכאון הוא אחד המנבאים החזקים ביותר לאובדנות בקרב ילדים ונוער. רבים מהילדים והמתבגרים המגיעים להערכה אובדנית סובלים מתסמיני דיכאון משמעותיים, ועוצמת הדיכאון קשורה ישירות לעוצמת המחשבות והכוונות האובדניות. זיהוי שיטתי של תסמיני הדיכאון תורם הן להערכת חומרת המצב והן לתכנון ההתערבות. קיימים שני שאלונים שונים לבחינת תסמיני דיכאון מכיוון שהם מתוקפים לטווחי גילאים שונים: CDI מתאים לילדים בגילאי 6–13, MFQ מתאים לילדים ובני נוער בגילאי 8–18. בחר/י את השאלון המתאים לגיל הילד/ה — אין צורך למלא את שניהם.

SCARED — חרדה: הקשר בין חרדה לאובדנות הוא מהותי. הפרעות חרדה — במיוחד פאניקה וחרדה כללית — מהוות גורם סיכון עצמאי לניסיונות אובדנות בקרב מתבגרים. שילוב של חרדה ודיכאון מעלה משמעותית את הסיכון בהשוואה לדיכאון לבדו.

CPSS-SR5 — תסמיני פוסט-טראומה: חשיפה לטראומה ו-PTSD נמצאים בין המנבאים החזקים להתנהגות אובדנית בקרב ילדים ונוער. מתבגרים רבים המגיעים להערכה עם מחשבות אובדניות נושאים חשיפה טראומטית שלא טופלה. זיהוי תסמיני פוסט-טראומה תורם הן להערכת הסיכון והן לתכנון ההתערבות.

3. תכנית ביטחון

בניית תכנית ביטחון מותאמת אישית, יחד עם הילד/ה — סימני אזהרה אישיים, אסטרטגיות התמודדות, אנשי קשר תומכים, גורמי מקצוע לפניה במשבר, והגבלת גישה לאמצעים.

למילוי ע"י המאבחן/ת

סימני אזהרה

סימני אזהרה אקוטיים שזוהו בהערכה — דיבור על אובדנות, חיפוש אמצעים, פרידה ממקורבים, ייאוש בולט, וכד'. סמן/י את הסימנים הרלוונטיים מתוך הרשימה המוכנה. אם זיהית סימן אזהרה שאינו ברשימה, ניתן להוסיפו ידנית בשדה החופשי שבסוף הקטגוריה.

גורמי סיכון

תיעוד גורמי סיכון הרלוונטיים לילד/ה — משפחתיים (היסטוריית אובדנות, אובדן הורה), סביבתיים (בריונות, מעבר), אישיים (אבחנה פסיכיאטרית, חשיפה לטראומה, שימוש בחומרים). סמן/י את הגורמים מתוך הרשימה, והוסף/י ידנית גורמים נוספים שזיהית בשדה החופשי.

גורמי חוסן

תיעוד גורמים מגנים — קשר משפחתי תומך, חברויות משמעותיות, תחושת שייכות, אמונה, מטרות עתידיות. סמן/י את הגורמים מהרשימה והוסף/י ידנית גורמים נוספים. גורמי החוסן הם חלק בלתי נפרד מההערכה — הם משקפים את הכוחות עליהם ניתן להישען בבניית תכנית ההתערבות.

העברה נגדית (TRQ-SF)

שאלון העברה נגדית מודד את התגובות הרגשיות שעולות במאבחן/ת כלפי הילד/ה — תחושות של מצוקה, חוסר תקווה, או היחלשות הקשר במהלך הפגישה. מחקרה של ד"ר שירה ברזילי ושותפיה (2018) הראה שתגובות אלה, כשנמדדות באופן שיטתי, מנבאות סיכון אובדני בטווח הקצר באופן עצמאי מדיווחו של הנבדק/ת. כלומר, התחושה הקלינית של המאבחן/ת, כשהיא מתועדת בכלי מתוקף, נושאת מידע אבחנתי שלא תמיד עולה מהשאלונים הישירים בהם הנבדק/ת עשוי/ה להכחיש מחשבות אובדניות, אך לעורר במאבחן/ת תחושה עזה של חוסר תקווה, וזו כשלעצמה דגל אדום קליני.

יש למלא את השאלון לאחר הפגישה, על סמך הרגשות שעלו במהלכה. ציון כולל של ≥12 מנבא סיכון אובדני בטווח הקצר.

ממצאים

סיכום של כל החלקים שמולאו במהלך ההערכה. חלק שלא מולא לא יופיע בסיכום.

שמירה ופתיחה

  • כל הנתונים בערכה נשמרים מקומית במחשב שלך — אין שליחה לשרת.
  • בכל שלב ניתן ללחוץ על כפתור 🔒 שמירה ולשמור את ההערכה כקובץ מוצפן בסיומת .enc. הקובץ מוגן בסיסמת הכניסה שלך.
  • הקובץ המוצפן אינו ניתן לפתיחה בתוכנה אחרת. כדי לפתוח אותו, יש לגשת למסך הכניסה של הערכה, להעלות את הקובץ, ולהקליד את הסיסמה.

שמירה אוטומטית של טיוטה

הערכה שומרת באופן אוטומטי טיוטה של מה שמילאת בדפדפן שלך, כל כמה שניות במהלך העבודה. כך, גם אם לא לחצת על 🔒 שמירה, המידע לא הולך לאיבוד:

  • אם הסשן הסתיים מחוסר פעילות (לאחר 30 דקות) — בכניסה הבאה הטיוטה תיטען אוטומטית והעבודה תמשיך בדיוק מהמקום בו עזבת.
  • אם סגרת בטעות את הדפדפן או הלשונית — בכניסה הבאה הטיוטה תשוחזר.
  • כשתשמרי את הערכה כקובץ מוצפן (🔒 שמירה), הטיוטה האוטומטית תימחק.

הטיוטה האוטומטית נשמרת בדפדפן שלך בלבד ולא נשלחת לאף מקום. כדי לשמור את ההערכה לטווח ארוך או להעבירה למחשב אחר, יש להשתמש בכפתור 🔒 שמירה.

ערכה זו היא כלי תומך בלבד ואינה מחליפה אבחון רפואי או פסיכיאטרי, התייעצות עם קולגות, או הפניה לטיפול מקצועי במקרה הצורך.

שאלון קולומביה להערכת מסוכנות לאובדנות (C-SSRS)

חומרת המחשבות האובדניות (בחומרה עולה)

הנחיות:
• חובה לשאול שאלות 1 ו-2 – אלו הן שאלות סינון.
• אם התשובה לשאלה 2 היא "כן" – יש לשאול את השאלות 3–5 [שימו לב: השאלות תהיינה זמינות לאחר מענה על השאלה הקודמת].
• אם התשובה לשאלות 1 ו-2 היא "לא" – יש לדלג לפרק "התנהגות אובדנית".
• אם התשובה לשאלה 1 ו/או 2 היא "כן" – יש להשלים את "עוצמת המחשבות האובדניות".
• שימו לב: נבדק/ת שמגיע/ה להערכת מסוכנות לרוב מופנה/ית לאחר בירור ראשוני עם היועצ/ת. על כן, סביר להניח שהתשובה לשאלה 1 ו/או 2 היא "כן".
סעיף שאלה מחשבות אובדניות במהלך החודש האחרון מחשבות חמורות
במהלך החיים
1
הרצון להיות מת/ה [מחשבות פסיביות על מוות]
הנבדק/ת מאשר/ת קיום מחשבות על הרצון למות או לא להיות יותר בין החיים או על המשאלה להירדם ולא להתעורר עוד.
האם יש לך מחשבות על מוות?
האם היית רוצה להיות מת/ה?
האם את/ה מייחל/ת להירדם ולא להתעורר יותר?
אם כן, נא לתאר:
2
מחשבות אובדניות פעילות בלתי ספציפיות
מחשבות כלליות בלתי ספציפיות על הרצון לסיים את החיים / להתאבד (כגון: "חשבתי להתאבד"), ללא מחשבות על צורת ההתאבדות, שיטות, כוונה או תכנית בתקופת ההערכה.
האם חשבת להרוג את עצמך?
האם חשבת להתאבד?
אם כן, נא לתאר:
סיכום ממצאי חומרת המחשבות:
שכיחות • משך • יכולת שליטה
הגורמים המרתיעים • הסיבות למחשבות האובדניות

Posner, K., Brown, G. K., Stanley, B., Brent, D. A., Yershova, K. V., Oquendo, M. A., Currier, G. W., Melvin, G. A., Greenhill, L., Shen, S., & Mann, J. J. (2011). The Columbia-Suicide Severity Rating Scale: Initial validity and internal consistency findings from three multisite studies with adolescents and adults. American Journal of Psychiatry, 168(12), 1266–1277.

סימני אזהרה

שינויים לימודיים
שינויים פיזיים והתנהגותיים
שינויים קוגניטיביים
אמירות עקיפות מחשידות
אמירות ישירות מחשידות
חברתי
סימני אזהרה רגשיים
אחר (כאן ניתן להוסיף ידנית פריטים שאינם מופיעים ברשימה)

גורמי סיכון

גורמים סוציו-דמוגרפיים
פסיכופתולוגיה (אבחנות קיימות)
גורמים רגשיים
גורמים אישיים ואישיותיים
גורמים התנהגותיים
גורמים קוגניטיביים
גורמים משפחתיים
גורמים חברתיים/ לימודיים
אחר (כאן ניתן להוסיף ידנית פריטים שאינם מופיעים ברשימה)
מקרא - משקל גורמי הסיכון:
● קריטי (OR > 10) - סיכון גבוה פי 10 ומעלה ● חמור (OR 5-10) - סיכון גבוה פי 5-10 ● משמעותי (OR 2-5) - סיכון גבוה פי 2-5 ● פסיכולוגי קריטי - מנבא קליני חזק
Based on:
Favril et al. (2022). Risk factors for suicide in adults: systematic review and meta-analysis. BMJ.
Mann et al. (1999). Toward a clinical model of suicidal behavior. American Journal of Psychiatry.
Gradus et al. (2010). PTSD and suicide (OR=5.3). J Epidemiol Community Health.
Preti et al. (2011). Suicide risk in eating disorders (SMR=31 AN, 7.5 BN). Acta Psychiatrica Scandinavica.
Insel & Gould (2008). Peer suicide exposure (OR=2.8-11). NCBI Bookshelf.
Swanson & Colman (2013). Suicide contagion in youth (OR=5.06). CMAJ.
Sharratt et al. (2023). Domestic violence exposure (OR=4.5-12.4). J Interpersonal Violence.
Van Orden et al. (2010). Interpersonal Theory of Suicide: Burdensomeness & Belongingness. Psychological Review.

גורמי חוסן

גורמים אישיים פנימיים
מחויבות ואחריות
גורמים חברתיים/משפחתיים
גורמים סביבתיים/מערכתיים
גורמים של משמעות ותרומה
אחר (כאן ניתן להוסיף ידנית פריטים שאינם מופיעים ברשימה)
מקרא - גורמי חוסן:
● גורם מגן חזק - נמצא במחקר כמפחית סיכון משמעותית
Based on:
Suicide Prevention Resource Center (SPRC).
CDC - Risk and Protective Factors for Suicide.
Wu et al. (2015). Religion and suicide (OR=0.38). PLOS ONE.
Poorolajal et al. (2022). Religion and suicidality (OR=0.31-0.84). J Res Health Sci.
Marraccini & Brier (2017). School connectedness meta-analysis. School Psych Quarterly.
Darvishi et al. (2023). Problem-solving skills (OR=0.64-0.75). PLOS ONE.
בחר/י שאלון:
לא נבחר שאלון

שאלון העברה נגדית | TRQ-SF

הנחיה:
מלא/י לאחר הפגישה, על סמך הרגשות שחווית. ציין/י כמה כל משפט תואם את חווייתך (0 = כלל לא, 4 = במידה רבה מאוד).
היגדים כלל
לא		 במידה
מועטה		 במידה
בינונית		 במידה
רבה		 במידה
רבה מאוד
טיב הקשר
0 / 20
מצוקה
0 / 12
תקווה
0 / 8
ציון כולל
ציון ≥12 מנבא סיכון אובדני בטווח הקצר, באופן עצמאי מדיווח הנבדק/ת על מחשבות אובדניות (Barzilay et al., 2018)
0/40
פרשנות:
  • מצוקה גבוהה + טיב הקשר נמוך = דפוס דחייה-הימנעות.
  • מצוקה גבוהה + תקווה נמוכה = מנבא חזק לסיכון אובדני מיידי.
  • הציון מנבא סיכון אובדני בטווח הקצר באופן עצמאי מדיווח הנבדק/ת על מחשבות אובדניות.
Barzilay, S., Yaseen, Z. S., Hawes, M., Gorman, B., Altman, R., Foster, A., Apter, A., Rosenfield, P., & Galynker, I. (2018). Emotional responses to suicidal patients: Factor structure, construct, and predictive validity of the Therapist Response Questionnaire-Suicide Form. Frontiers in Psychiatry, 9, 104.
📋
סיכום ממצאי שאלון קולומביה
הנתונים מתעדכנים אוטומטית לפי הבחירות בשאלון קולומביה - במהלך החודש האחרון
מחשבות אובדניות
—
כוונה
—
שיטה
—
תכנית
—
אמצעים
—
דרגת חומרת המחשבות האובדניות
אין נתונים להערכה
דרגת עוצמת המחשבות האובדניות
אין נתונים להערכה
📊
סיכום שאלון דיכאון
יש לסיים מילוי שאלון דיכאון כדי לראות ממצאים
⚠️
סימני אזהרה, גורמי סיכון וגורמי חוסן
סימני אזהרה
גורמי סיכון
גורמי חוסן
📊
סיכום שאלון SCARED — חרדה
יש לסיים מילוי שאלון SCARED כדי לראות ממצאים
📊
סיכום שאלון CPSS-SR5 — פוסט-טראומה
יש לסיים מילוי שאלון CPSS-SR5 כדי לראות ממצאים
📊
סיכום שאלון העברה נגדית (TRQ-SF)
יש לסיים מילוי שאלון העברה נגדית כדי לראות ממצאים
ערכה זו היא לעזר בלבד. בשום אופן אין היא מחליפה את שיקול דעתו הקליני של הפסיכולוג המאבחן.

תכנית ביטחון

דרכים ליצור סביבה בטוחה

מה אפשר לעשות כדי לצמצם אמצעים/סיכונים ולהגדיל בטיחות בסביבה?

זיהוי סימני אזהרה

מחשבות, רגשות או מצבים שמופיעים לפני החמרה במצוקה ומאותתים שיש צורך לפעול לפי תכנית הביטחון.

אסטרטגיות פנימיות

דברים שאוכל לעשות לבד כדי להירגע/להסיח את דעתי ולעבור את הרגע.

אנשים שיכולים לעזור לי בהסחה / תמיכה חברתית

אנשים שאפשר להיות איתם, לדבר או לעשות איתם משהו, כדי להרגיש פחות לבד ולהפחית את המצוקה, גם בלי לדבר ישירות על הקושי.

מבוגרים מהם אני יכול/ה לבקש עזרה

בבית
בבי"ס

סירוב לתכנית ביטחון

סירוב לתכנית ביטחון מהווה גורם סיכון עצמאי ומשמעותי — הוא מעיד על היעדר מחויבות לבטיחות, על פסימיות לגבי יעילות ההתערבות, ולעיתים על כוונה פעילה. נוכחותו מגביהה את רמת הסיכון המחושבת ועשויה לשנות את ההחלטה הקלינית.