ערכה זו נועדה לסיוע בהערכת מסוכנות אובדנית אצל ילדים ובני נוער. הערכה אינה תחליף לשיקול דעת מקצועי של הפסיכולוג/ית המאבחן/ת.
הלשונית "ממצאים" מציגה ריכוז של כל החלקים שמולאו — תוצאות השאלונים, סימני האזהרה, גורמי הסיכון והחוסן, וציון העברה הנגדית. הסיכום משמש כמסמך המרוכז של הפגישה ומתעדכן אוטומטית ככל שמתקדמים בערכה.
סקירה ראשונית של מחשבות והתנהגויות אובדניות. הכלי כולל שאלות מובנות על מחשבות, כוונה, תכנון, וניסיונות אובדנות — בחודש האחרון ולאורך החיים.
הלשונית כוללת ארבעה שאלונים מתוקפים. מילוי לפי הצורך הקליני בלבד — לא חייבים למלא את כולם.
CDI או MFQ - דיכאון: דיכאון הוא אחד המנבאים החזקים ביותר לאובדנות בקרב ילדים ונוער. רבים מהילדים והמתבגרים המגיעים להערכה אובדנית סובלים מתסמיני דיכאון משמעותיים, ועוצמת הדיכאון קשורה ישירות לעוצמת המחשבות והכוונות האובדניות. זיהוי שיטתי של תסמיני הדיכאון תורם הן להערכת חומרת המצב והן לתכנון ההתערבות. קיימים שני שאלונים שונים לבחינת תסמיני דיכאון מכיוון שהם מתוקפים לטווחי גילאים שונים: CDI מתאים לילדים בגילאי 6–13, MFQ מתאים לילדים ובני נוער בגילאי 8–18. בחר/י את השאלון המתאים לגיל הילד/ה — אין צורך למלא את שניהם.
SCARED — חרדה: הקשר בין חרדה לאובדנות הוא מהותי. הפרעות חרדה — במיוחד פאניקה וחרדה כללית — מהוות גורם סיכון עצמאי לניסיונות אובדנות בקרב מתבגרים. שילוב של חרדה ודיכאון מעלה משמעותית את הסיכון בהשוואה לדיכאון לבדו.
CPSS-SR5 — תסמיני פוסט-טראומה: חשיפה לטראומה ו-PTSD נמצאים בין המנבאים החזקים להתנהגות אובדנית בקרב ילדים ונוער. מתבגרים רבים המגיעים להערכה עם מחשבות אובדניות נושאים חשיפה טראומטית שלא טופלה. זיהוי תסמיני פוסט-טראומה תורם הן להערכת הסיכון והן לתכנון ההתערבות.
בניית תכנית ביטחון מותאמת אישית, יחד עם הילד/ה — סימני אזהרה אישיים, אסטרטגיות התמודדות, אנשי קשר תומכים, גורמי מקצוע לפניה במשבר, והגבלת גישה לאמצעים.
סימני אזהרה אקוטיים שזוהו בהערכה — דיבור על אובדנות, חיפוש אמצעים, פרידה ממקורבים, ייאוש בולט, וכד'. סמן/י את הסימנים הרלוונטיים מתוך הרשימה המוכנה. אם זיהית סימן אזהרה שאינו ברשימה, ניתן להוסיפו ידנית בשדה החופשי שבסוף הקטגוריה.
תיעוד גורמי סיכון הרלוונטיים לילד/ה — משפחתיים (היסטוריית אובדנות, אובדן הורה), סביבתיים (בריונות, מעבר), אישיים (אבחנה פסיכיאטרית, חשיפה לטראומה, שימוש בחומרים). סמן/י את הגורמים מתוך הרשימה, והוסף/י ידנית גורמים נוספים שזיהית בשדה החופשי.
תיעוד גורמים מגנים — קשר משפחתי תומך, חברויות משמעותיות, תחושת שייכות, אמונה, מטרות עתידיות. סמן/י את הגורמים מהרשימה והוסף/י ידנית גורמים נוספים. גורמי החוסן הם חלק בלתי נפרד מההערכה — הם משקפים את הכוחות עליהם ניתן להישען בבניית תכנית ההתערבות.
שאלון העברה נגדית מודד את התגובות הרגשיות שעולות במאבחן/ת כלפי הילד/ה — תחושות של מצוקה, חוסר תקווה, או היחלשות הקשר במהלך הפגישה. מחקרה של ד"ר שירה ברזילי ושותפיה (2018) הראה שתגובות אלה, כשנמדדות באופן שיטתי, מנבאות סיכון אובדני בטווח הקצר באופן עצמאי מדיווחו של הנבדק/ת. כלומר, התחושה הקלינית של המאבחן/ת, כשהיא מתועדת בכלי מתוקף, נושאת מידע אבחנתי שלא תמיד עולה מהשאלונים הישירים בהם הנבדק/ת עשוי/ה להכחיש מחשבות אובדניות, אך לעורר במאבחן/ת תחושה עזה של חוסר תקווה, וזו כשלעצמה דגל אדום קליני.
יש למלא את השאלון לאחר הפגישה, על סמך הרגשות שעלו במהלכה. ציון כולל של ≥12 מנבא סיכון אובדני בטווח הקצר.
סיכום של כל החלקים שמולאו במהלך ההערכה. חלק שלא מולא לא יופיע בסיכום.
.enc. הקובץ מוגן בסיסמת הכניסה שלך.הערכה שומרת באופן אוטומטי טיוטה של מה שמילאת בדפדפן שלך, כל כמה שניות במהלך העבודה. כך, גם אם לא לחצת על 🔒 שמירה, המידע לא הולך לאיבוד:
הטיוטה האוטומטית נשמרת בדפדפן שלך בלבד ולא נשלחת לאף מקום. כדי לשמור את ההערכה לטווח ארוך או להעבירה למחשב אחר, יש להשתמש בכפתור 🔒 שמירה.
ערכה זו היא כלי תומך בלבד ואינה מחליפה אבחון רפואי או פסיכיאטרי, התייעצות עם קולגות, או הפניה לטיפול מקצועי במקרה הצורך.
| סעיף | שאלה | מחשבות אובדניות במהלך החודש האחרון | מחשבות חמורות במהלך החיים |
|---|---|---|---|
| 1 |
הרצון להיות מת/ה [מחשבות פסיביות על מוות]
הנבדק/ת מאשר/ת קיום מחשבות על הרצון למות או לא להיות יותר בין החיים או על המשאלה להירדם ולא להתעורר עוד.
האם יש לך מחשבות על מוות?
האם היית רוצה להיות מת/ה? האם את/ה מייחל/ת להירדם ולא להתעורר יותר? אם כן, נא לתאר:
|
||
| 2 |
מחשבות אובדניות פעילות בלתי ספציפיות
מחשבות כלליות בלתי ספציפיות על הרצון לסיים את החיים / להתאבד (כגון: "חשבתי להתאבד"), ללא מחשבות על צורת ההתאבדות, שיטות, כוונה או תכנית בתקופת ההערכה.
האם חשבת להרוג את עצמך?
האם חשבת להתאבד? אם כן, נא לתאר:
|
||
| 3 |
מחשבות אובדניות פעילות בשיטה כלשהי (לא תכנית) ללא כוונת פעולה
הנבדק/ת מאשר/ת קיום מחשבות על התאבדות וחשב/ה על שיטה אחת לפחות במהלך תקופת ההערכה. דבר זה שונה מתכנית מוגדרת הכוללת פרטים מעובדים של מקום, זמן ושיטה (כלומר, חשב/ה על צורת ההתאבדות, אך לא על תכנית ספציפית). יש לכלול אנשים העונים: "חשבתי על נטילה של מנת יתר, אך מעולם לא הייתה לי תכנית ספציפית היכן, מתי וכיצד באמת לעשות זאת. ולעולם לא הייתי מצליח/ה לבצע את זה עד הסוף".
האם חשבת כיצד להתאבד?
האם חשבת על איך תהרוג(י) את עצמך / תתאבד(י)? אם כן, נא לתאר את השיטה:
|
||
| 4 |
מחשבות אובדניות פעילות עם כוונה מסוימת לפעול, אך ללא תכנית ספציפית
מחשבות פעילות על התאבדות, וכן הנבדק/ת מדווח/ת על כוונה מסוימת לפעול עפ"י מחשבות אלה, בניגוד ל: "יש לי מחשבות כאלה, אך בפירוש לא אעשה כלום על פיהן".
כאשר עלו בך מחשבות על התאבדות, האם יש/הייתה לך כוונה מסוימת לפעול על פיהן?
אם כן, נא לתאר:
|
||
| 5 |
מחשבות אובדניות פעילות עם תכנית וכוונה מוגדרות
מחשבות התאבדות עם פרטי תכנית מעובדים באופן מלא או חלקי, ולנבדק/ת כוונה מסוימת להוציא אותה אל הפועל.
האם התחלת לתכנן או כבר תכננת איך להתאבד? האם בכוונתך להוציא תכנית זו לפועל?
אם כן, נא לתאר:
|
||
|
הערה: שאלת ה'אמצעים' אינה חלק משאלון קולומביה המקורי, אך נוספה כאן לנוחות המאבחן/ת.
|
|||
Posner, K., Brown, G. K., Stanley, B., Brent, D. A., Yershova, K. V., Oquendo, M. A., Currier, G. W., Melvin, G. A., Greenhill, L., Shen, S., & Mann, J. J. (2011). The Columbia-Suicide Severity Rating Scale: Initial validity and internal consistency findings from three multisite studies with adolescents and adults. American Journal of Psychiatry, 168(12), 1266–1277.
| היגדים | כלל לא |
במידה מועטה |
במידה בינונית |
במידה רבה |
במידה רבה מאוד |
|---|